מה תיקון נזילה הוא רק חצי מהעבודה?
חוויתם פיצוץ בצנרת. קראתם לאינסטלטור, הוא הרים בלטה, החליף את הצינור הפגום וסגר. נשמע שהבעיה נפתרה? ממש לא בטוח.
כל המים שנזלו מהצינור במהלך הימים (או השבועות) האחרונים לא נעלמו לשום מקום הם נספגו במצע החול או השומשום שמתחת לריצוף שלכם.
המים הכלואים האלו הם סכנה למבנה, גורמים לקילופי קירות (רטיבות קפילארית), מעודדים התפתחות עובש רעיל ומחלישים את תשתיות הבטון.
כאן נכנסת לתמונה בדיקת הלחות התת-רצפתית.
מהו התקן הישראלי לרטיבות תת-רצפתית (תקן 1555)?
מכון התקנים הישראלי הגדיר במדויק כמה לחות מותר שתהיה מתחת לרצפה שלכם כדי להבטיח מגורים תקינים. תקן 1629 קובע:
- אם יש לכם מצע של חול תקני: מותרת רטיבות של עד 6% בלבד.
- אם יש לכם מצע של שומשום (חצץ דק): מותרת רטיבות של עד 3% בלבד (שכן שומשום סופח פחות מים מחול).
כל חריגה מהאחוזים הללו דורשת התערבות וייבוש.
מתי חובה לבצע את הבדיקה?
- לאחר טיפול בנזילה או הצפה: כדי לדעת מה היקף הנזק המשני שנגרם לבית והאם צריך להפעיל מכונות ייבוש.
- לפני כניסה לדירה מקבלן (בדק בית): לא מעט קבלנים מרצפים על מצע רטוב שספג גשם במהלך הבנייה. כניסה לבית כזה תגרור בעיות עובש קשות.
- לצורך הגשת תביעה לחברת הביטוח: חברות הביטוח דורשות דו"ח מעבדה מוסמך ואובייקטיבי שמוכיח את רמת הלחות כדי לאשר מימון לייבוש תת-רצפתי או החלפת ריצוף.
- כאשר מופיעים סימני רטיבות סמויים: כמו ריח טחב ללא מקור ברור או חרקים קטנים (כמו פסוקאים) שמשגשגים בלחות גבוהה.
איך מתבצעת הבדיקה במדיטסט? (ללא שבירת רצפות!)
בעבר, כדי לבדוק רטיבות, היו עוקרים מספר בלטות. היום התהליך הרבה יותר אלגנטי:
- אנו קודחים חור זעיר ונסתר (בדרך כלל בחריץ הרובה שבין האריחים).
- שואבים דגימה מייצגת של מצע החול או השומשום ממספר מוקדים בבית.
- מכניסים את הדגימות לכלים אטומים ומובילים אותן למעבדה שלנו.
- במעבדה, הדגימות נשקלות, עוברות תהליך ייבוש מבוקר בתנור ייעודי בטמפרטורה מדויקת, ונשקלות שוב. ההפרש במשקל נותן לנו את אחוז הלחות המדויק.
- בסיום, אנו מפיקים דו"ח הנדסי ומעבדתי הקביל בבית משפט ומול כל חברות הביטוח. התגלתה רטיבות עודפת? נציע לכם מיד את פתרונות הייבוש המתקדמים ביותר שלנו.
