איתור נזילה בשלב מוקדם באמצעות ציוד משוכלל מאפשר להקדים תרופה למכה ולמנוע נזקים משמעותיים. אם בכל זאת נגרמו אצלכם בדירה או בעסק נזקי מים חמורים – למשל בשל פיצוץ בצנרת – ייתכן צורך בביצוע פעולות שיקום שונות. בפרט נהוג במקרים אלה להחליף את הריצוף. אמנם מדובר בצורך הכרחי ולא בפעולה יזומה, אבל זוהי גם הזדמנות לחדש את מראה החלל ולשדרג אותו, ולכן כדאי להקדיש תשומת לב רבה לבחירת הריצוף החדש וגם לבחירת אנשי המקצוע שיבצעו את ההחלפה.
פירוק הריצוף הקיים
באופן עקרוני יש שתי שיטות לחדש חיפוי רצפה: האחת היא הדבקה של מרצפות חדשות על אלה הקיימות והשנייה היא פירוק הבלטות הנוכחיות והנחת אלה שיחליפו אותן.
לאחר נזילה משמעותית אופציית ההדבקה מן הסתם לא רלוונטית, ולכן הפעולה שתתבצע היא החלפת ריצוף ישן בחדש. בשלב הראשון, פירוק המרצפות הקיימות, הדגש העיקרי הוא להתחיל בפעולה רק אחרי שהחלל יבש לחלוטין.
כמו כן חובה להקפיד על פינוי מסודר של הפסולת: פינוי שלא לאתר שזהו ייעודו מעיד על חוסר מקצועיות מצד הקבלן או החברה שנשכרו לביצוע המשימה, ובנוסף עלול לסבך גם אתכם עם הרשויות.
בחירת החיפוי החדש
אף אחד לא רוצה כמובן לסבול מנזילה משמעותית, וכאמור ניתן למזער את הסיכון לכך באמצעות איתור הנזילה בשלב מוקדם על ידי מצלמה תרמית. אם כבר התרחשה נזילה, אפשר להפוך את הלימון ללימונדה ולבחור חיפוי רצפה איכותי ומרשים שישדרג את המבנה כולו.
אופציה אחת היא פרקט, כשבהקשר זה כדאי לדעת שכיום יש גם פרקטים עמידים למים – פרקטים פולימריים שניתנים להתקנה גם בחדרי רחצה ובמטבחים. חיפוי אפשרי אחר הוא בטון מוחלק שמייצר מראה תעשייתי בעל נוכחות בולטת, וישנם כמובן סוגים רבים של אריחים, בין אם מגרניט ובין אם מגרניט פורצלן.
אופן היישום
כשהחיפוי הנבחר הוא אריחים, עוד לפני הנחתם נדרש כיסוי תשתית הבטון – תחילה תונח שכבה עבה יחסית (בין 10 ל-15 ס"מ) של חול, עליה תונח שכבת טיט ורק לאחר מכן האריחים עצמם. החול מייצר בידוד אקוסטי ובידוד תרמי, סופג לחות כשיש נזילות ומאפשר גם הנחה נוחה של מערכת חימום תת רצפתי (פתרון חימום שהופך רווח יותר ויותר בשנים האחרונות). בחלל שבו משטח הבטון חלק, ישר ואין מתחתיו צנרת אפשר לדלג על שכבת החול. במצב כזה תידרש מיומנות גבוהה מצד אנשי המקצוע כדי להבטיח ריצוף אחיד ופילוס מדויק.
רובה בין האריחים
חיפוי אחרי נזילה משמעותית עם אריחי גרניט פורצלן או קרמיקה מחייב תשומת לב גם למרווחים ביניהם. בגלל שבחלק מהמקרים ישנן סטיות במידות – אמנם זעירות אבל גם כך יש צורך להתייחס אליהן – אריחי קרמיקה לא מוצמדים לגמרי האחד לשני אלא מונחים עם מרווח של 2-3 ס"מ ביניהם. את המרווח יש למלא ברובה, ולהקפיד על עבודה מדויקת.